הצנועות והחסודות: גלגולי הקולופון של ספר 'מנחה בלולה'

מיכאל סילבר פרסם מאמר קצר בבלוג המצוין Seforim, המוקדש לענייני ספרים עבריים, ובו תיאר את מר גורלו של הספר 'מנחה בלולה', פירוש לחמישה חומשי תורה, שנדפס לראשונה בוורונה שבאיטליה בשנת שנ"ד (1594).

כמנהג הימים ההם נדפס בסוף הספר קולופון נאה ובו 'שלט גיבורים' (heraldry), מגן מצויר עם אזכורים לכותב הספר, אברהם מנחם בן יעקב הכהן רפא מפורטו.

המחבר היה בן למשפחת הכוהנים רפופורט ורמזים לשם זה יש בשתי הידיים הפרושות ובציור העורב (עורב בגרמנית: Rabe וביידיש: ראָב).

אבל אבוי. השלט מוחזק, רחמנא ליצלן, על ידי שתי נשים חשופות חזה.

זהו הקולופון המקורי של הספר:

האמת היא שאין זה מראה נדיר כלל וכלל בשערי ספרים ובקולופונים של ספרים עבריים שנדפסו בין המאות ה-18-16, אך מה שנסבל אז מקומו לא יכירנו בימינו. עתה נחשב הדבר לפריצת גדרי המוסר מנקודת השקפתם של נוטרי החומות ושומרי המוסר.

והנה, בשנה שעברה (תש"ע) הדפיס המחבר התורני בנימין שלמה המבורגר, ב'מכון מורשת אשכנז' שבבני-ברק, שלושה כרכים של ספר הנקרא 'הישיבה הרמה בפיורדא: עיר תורה בדרום גרמניה וגאוניה', ובו סיפר את תולדות יהודי גרמניה, ובכללה גם זו של משפחת רפופורט.

בספר מופיע גם הקולופון שלנו (כרך א, עמוד 390), אך בצורה צנועה: הנשים הפכו לגברים חובשי כיפה ועטורי זקן!!!

למאמרו של סילבר הוסיף דן רבינוביץ, עורך הבלוג:

בשנת תשמ"ט נדפסה בבני ברק מהדורה מצולמת של ספר מנחה בלולה – 'חדשה ומתוקנת':

והנה, חס המדפיס ירא השמיים על תלמידי החכמים שיעיינו בספר שמא יגבר עליהם יצרם, הלביש את הנשים הערומות בבגד צנוע. וקיים מצוות 'פארטייטש און פארבעסער'.

רבינוביץ לא היה הראשון שעמד על כך. והקדימו בעל הבלוג ההיסטורי הנהדר On the Main-line

(תודה לדן ירדני)